אסתר עופרים
לילה לילה, פזמון ליקינטון, הנך יפה רעייתי, יצאנו אט, מי יתנני עוף - שיר הנודד, התרגעות, צער הלילה, אני השר,
אני השר
אני השר
והשיר לי לעבד
אני כינור לכל שירים ונוגנים.
ושירי כעטרה למלכים
ומגבעות בראשי הסגנים
והנני בשש עשרה שנותי
וליבי בן כלב בן השמונים.
צער הלילה
הדרך כל כך רחוקה,
ויש סהר כבדיל מרוקע.
ואין מי שיבדיל
בין זהב ובין בדיל
השקול בפרוטה מחוקה.
ושטים בשמיים עבים מהבילים
וקמים בענותם גגות ומגדלים,
ועולה לפניהם יללת שועלים
שרועד גיום במשוכת הגדר.
רוחשים במקומם כוכבים ומזלות,
והלילה נופל אל ים הלילות,
והאור מרקד כרגלי אילות
וזולף כמבוע. מגיח מקיר.
והגל דורס את בטנן של האדוות:
והמים נוקבים את אימת המצולה:
ועומדות אלומות השדה ונצבות
ונותנים הקנים את קולם במקהלה:
שובי נפשי למנוחיכי
כי ה' גמל עליכי.
הדרך כל כך רחוקה
ויש סהר כבדיל מרוקע
ויש מעליו
אור לבן מחלב
ושוטף כישועה עמוקה
התרגעות
אם יש אי שם רחוק
נווה קטן שקט
ולו גזוזטרה של עץ
ועל ידה שקד.
לה לה לה...
אם יש אי שם רחוק,
ולו אלפי פרסה,
סבתא לנכדתה
תשיר שיר ערשה.
לה לה לה...
כי אז אעוף לשם
באחד הערבים
ושוב נמנה יחדו
מספר הכוכבים.
לה לה לה...
מי יתנני עוף - שיר הנודד
מי יתנני עוף
צפור כנף קטנה
בנדודי אינסוף
נפשי מה מתענה.
מי יתנני עוף
צפור כנף קטנה
אשר בקן הטוב
תנוח שאננה.
אהה, כעוף נדוד
אנוג אני גם -כן
אך עת איעף מאוד
לנוח אין לי קן.
יצאנו אט
יצאנו אט, חיוור היה הליל,
במרחקים הבליחו האורות
ואת היית יפה כשתי עינייך,
עת הדמעות היו בן עצורות.
ילל התן, ואת הלכת לכרם,
ודמעתך נשרה כמו שרף,
ואת זכרת את השעות בטרם
יצאנו במשעול הצר לקרב.
ואת זכרת צחוקנו כמו נחל,
ואת זכרת ריקוד ומפוחית,
ואת זכרת את ערימת השחת,
ואת מגע ידו של היחיד...
ואם נותרת והבדידות חובקת
ואת פוסעת בכרמים לאט,
את תחכי על כן כל כך בשקט
נפרדנו וחייכנו במבט.
הנך יפה רעייתי
הינך יפה רעייתי
הינך יפה
הינך יפה, עיניים יונים
מבעד לצמתך
שערך כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד
כחוט השני שפתותייך ומדברך נאווה
כפלח הרימון רקתך מבעד צמתך
פזמון ליקינטון
לילה לילה מסתכלת הלבנה
בפרחים אשר הנצו בגינה,
בפרחי היקינטון בגננו הקטון
לילה לילה מסתכלת הלבנה.
ואומרת הלבנה לעננים
תנו טיפה ועוד טיפונת לגנים
שיפרח היקינטון בגננו הקטון
כך אומרת הלבנה לעננים.
המטר אשר טפטף בחלוני
שר סיפור עליז לפרח בגני
וענה היקינטון בשמחה ובששון
למטר אשר טפטף בחלוני.
ומחר נצא כולנו אל הגן
ונראה שם את הפרח הלבן,
ולכבוד היקינטון, בני ישיר את הפזמון
ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן.
לילה לילה
לילה לילה הרוח נושבת
לילה לילה הומה הצמרת
לילה לילה כוכב מזמר
נומי נומי כבי את הנר
נומי נומי כבי את הנר
לילה לילה
נומי נומי כבי את הנר
לילה לילה עצמי את עינייך,
לילה לילה בדרך אלייך
לילה לילה רכבו חמושים
נומי נומי שלושה פרשים
נומי נומי שלושה פרשים
לילה....
לילה לילה אחד היה טרף
לילה לילה שני מת בחרב
לילה לילה וזה שנותר
נומי נומי את שמך לא זכר
נומי נומי את שמך לא זכר
לילה....
לילה לילה הרוח גוברת
לילה לילה הומה הצמרת
לילה לילה רק את מחכה
נומי נומי הדרך ריקה
נומי נומי הדרך ריקה